Tuesday, January 24, 2006

 Posted by Picasa

Friday, January 20, 2006
















רח' בן-יהודה, ירושלים

תמונות ירושלים
http://www.jerusalemshots.com/Jerusalem_he83-412.html

















רח' בן יהודה, תל-אביב, 1909,1930 והיום

Wednesday, January 18, 2006

אליעזר בן-יהודה

1858-1922
הקשר האמיתי בין אליעזר והגזר
אליעזר בן יהודה לא רק שהינו אחראי על החייאת השפה העברית, אלא בעקיפין תרם להחייאת הטיפוגרפיה העברית והאסתטיקה החזותית של השפה העברית. מאז כתב גזר הנראה לפנינו התפתחה הטיפוגרפיה לכתבים שונים, ביניהם האשורי לסוגיו, הכרמלי, כתב רש"י, פרנק ריהל, חיים, דוד, גוטמן, מרים ועד לטיפוגרפיה והאסתטיקה העיצובית המורכבת של ימינו, בה עיצוב גופנים אינה עוד נחלתם הבלעדית של מעצבים גראפיים, אלא אפשריים בכל בית ולכל משתמש בתוכנות לעיצוב פונטים.
שינויים טיפוגראפיים: הכתב הכרמלי-מערכת חדשה של כתב לשפה העברית המודרנית

כתב עברי עתיק


רקע היסטורי
http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=10457&kwd=3719
התשבץ העברי הראשון, קורות חייו של אליעזר בן-יהודה, מחידושי השפה, חמש תחנות בעקבותיו
http://www.tau.ac.il/education/history/eliezer.html
"אליעזר בן יהודה"
חוה אלברשטיין /מתי כספי
לחן: מתי כספי

מילים: ירון לונדון
לשמיעת השיר
/כמו הנביאים הקנאים לשם/ הוא קינא לפועל ולתואר ולשם./ ובחצות, העששית בחלונו, /היה רושם במילונו תילי תילים מילים יפות, מילים עפות,מתגלגלות מן הלשון. /אליעזר, מתי תשכב לישון /הן קומתך כמעט אפיים שחה/ והעברית אשר חיכתה אלפיים /היא תמתין לך עד בוא השחר./ אליעזר בן יהודה יהודי מבדח /מילים מילים, מילים מילים /הוא בדה ממוחו הקודח. אם נמה העברית אלפיים, נו אז מה,/הבה נעירנה ונמציא את היוזמה,/ את המגהץ, את הפצצה, את הריהוט/ בקצה נוצה נכתב רהוט./כתב כרובית, כתב גלידה,כתב את כל,/ את כל מילון בן יהודה. /ועוד הוסיף מילים לברוא/ ונוצתו המהירה לא נחה/והשפה גדלה ולא הכירה את מראה דמותה, /את מראה דמותה בבוא השחר. אליעזר בן יהודה יהודי/ מבדח מילים מילים, מילים מילים /הוא בדה ממוחו הקודח./ובן נולד לו, /וכזאת האיש אמר:זה הבכור/ אקרא לו בן יהודה איתמר /שמינקות ועד קמילה, /מיום בואו בברית מילה ועד מותו -/כרותה לו ברית עם העברית/ ומלחמה לו את הלעז להכרית. /איתמר - אכן היה לגבר,/קומת תמר /ויפי צורה וסבר,/והלשון בפיו היתה שפת עבר./איתמר בן אבי,/שאביו היה נביא גבר כלבבי./אליעזר בן יהודה יהודי מבדח /מילים מילים, מילים מילים /הוא בדה ממוחו הקודח

קיים באינטרנט פרוייקט אדיר בשם "פרוייקט גוטנברג", על שם ממציא הדפוס. הכוונה היא להעלות לאינטרנט את כל המלל אשר הודפס ופגו עליו זכויות היוצרים. פרוייקט בן יהודה הוא הקרוב הצעיר והישראלי של פרוייקט גוטנברג. הפרוייקט נקרא על שם מחדש השפה העברית - אליעזר בן יהודה, ומטרתו היא להעלות לרשת ספרות עברית שזכויות היוצרים עליה כבר פגו. כרגע יש שם מבחר נאה של שירה, פרוזה ומסות (בין השאר שירת רחל, ביאליק וגנסין) ורשת מתנדבים גדולה עובדת בשקדנות על העלאת משוררים וסופרים רבים נוספים. http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%EE%E9_%E6%E5%EB%F8_%E0%FA_%EE%E9%EC%E5%FA_%E4%F9%E9%F8


Tuesday, January 17, 2006

The visible universe could lie on a membrane floating within a higher-dimensional space

בלוגרים משלנו

Strings Theory

Wednesday, January 04, 2006

"אדם נברא בצלם"

הצלם הפיזי, הרוחני והמותנה

I
אדם מצוי בנקודת האפס. ראשית קיומה של סירקולציה המותנה בדם, ראשית ואחרית המוצבת במפגש בין צירים; בין מיקרוקוסמוס ומאקרוקוסמוס, בין היסטוריה וימים לבוא, בין מוציא וצאצא, בין מוצא להעדר.
בעולמנו המכונה "עולם התופעות" אנו עדים לשכפול ומודולציה. במאקרו, כגביש סוכר מיקרוסקופי נדמה שרשרת הרים, כשם שגרעין תא עגול ומושלם אקביוולנטי לכדור הארץ/החיים עצמו, בעדשת לוויין קריסטלית ניטרלית ניטרלית לכאורה. בהפכנו את העדשה למגדילה נגלה חלקיק המהווה חלקיק המהווה חלקיק של טבעת מוביוס אינסופית.
במיקרו, מנגנון החי וסביבתו בתוכנו של האדם- מחזור הדם, כדוריות, וירוסים, חיידקים "טובים" ו"רעים", האדריכלות ועיצוב הפנים של החללים, העיצוב התעשייתי של התאים הרקמות וכו'- מתנהלים בדינאמיקה חיצונית, המוכרת לנו אף יותר מזו המוכלת בנו.
מתוך הקבלה זו בין מיקרו ומקרו, מתוך מערכת שכפול המודולים האינסופי בקני מידה, הדואליות של הכלת ו"מוכלות" החיים, עלינו לשאול מהי אותה ישות המכילה אותנו. מהו המקור של "עולם התופעות" ומהו המקור לישויות והתנהלותן. האם אנו מקור לצלמים המוכלים בתוכנו והם מקור לתתי-צלמים נוספים כבובת בבושקה אינסופית. או שהכל סימולקרה אחת גדולה המתנהלת באופן עצמאי ללא מקור.
אם אתייחס לשרשרת הד.נ.א, שבצירופיה נוצרת תבנית מוכרת בעלת תכונות קולקטיביות וייחודיות מוצפנות באותה מתודת השכפול המודולארי, אגיע לדיון בממברנה ובתאוריית ה"סטרינגס"- אותה רקמה או מעטפת תאית במיקרו תהווה מימד נפרד במאקרו. רקמה של יקום, סביבו ממברנות מקבילות, דהיינו מימדים ויקומים מקבילים. אם כך, אין מקור אחד והצלם הוא יחסי. "אדם נברא בצלם" הופך להיות מושג אוניברסלי פרטי מקומי במקרה הטוב. כאן נכנס המימד הרביעי – הזמן – שכן, אם אין הזמן מרחב ליניארי במהותו, הרי שהאדם וצלמו יכולים להתקיים בממברנות מקבילות ביקום העל (התיאוריה המוזכרת סוברת כי קיימים לפחות 11 מימדים מקבילים).

II
במקביל, מתקיימת "רשת רוחנית וירטואלית" של נשמות שאינן בהכרח תלויות גוף. קאנט דן בשאלה, כיצד יתכן כי בעולם בו כל תנועות החומר כפופות לחוקים מדעיים, כיצד יתכן שתנועותיהם של בני האדם, שאף הם עצמים חומריים, יכוונו על-ידי רצון חופשי. התשובה לכך היא התובנה החושית- אותה יכולת חישה, מחשבה והמשגה-השואפת לאמת המוחלטת.
אותה יכולת פרספטואלית שמעבר לראיה, עולם התובנות, האינטואיציה - אלה אינם תלויים בפיזיות או בפיזיקה, אלא מתקיימים במימד אחר – במימד הרוחני. כפי שכותב יגאל אריכא, ספר הזוהר מתאר את תהליך ההאצלה של אנרגיית האל המתבצע במערך עשר הספירות, כאשר כל המצוי מטה בעולמנו ("עולם העשייה") משקף את חוקיות העולמות העליונים של הספירות.
אנרגיית הנשמה היא אנרגיית-על שמקורה אלוהי. בניגוד לאנרגיות "עולם העשייה" הסופיות, אנרגיית הנשמה היא אינסופית ומחוברת ל"עולם האצילות" וכזו יוצרת יש מאין. ייחודה של אנרגיה זו ביכולתה להפעיל מערכות חיים, כשבתום תהליך ההפעלה נשארת היא בשלמותה האנרגטית מבלי שהרכבה או איכותה ישתנו. ב"עולם העשייה" יש ביכולת אנרגיית הנשמה להפעיל כח רצון ולהגשים ייעודה כפעילה בדינמיקת היצירה שבבריאה. יכולה היא להתחבר לאנרגיית-העל האלוהית ולצאת למסעות מיסטיים במימדים שמעבר לזמן.

III
בהיותנו אדם , מפגש בין צירים, מפגש בין אותה ראשית התקיימות אלוהית בדם, צלמנו הרוחני מותנה כאן ועכשיו בזה הפיזי. בהבנתנו הלוקאלית אנחנו מתקיימים ומתממשים כאן ועכשיו, תוך חיפוש מתמיד אחר האמת האלוהית, האמת המוחלטת, האמת הטהורה, האידאה, המקור ובאמצעות תחומי חקר מגוונים: הפיזיקה, הביולוגיה, הארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה, המיסטיקה וביניהם האמנות המלקטת מכולם גם יחד.
לאורך תולדות האמנות אנו עדים לדיאלוגים שבמיקרו ובמאקרו; אלה הדנים במקומו של היוצר מול עולם האמנות מיחד ועולם התופעות האידך ובהמשך לכך העימות שבין הדימוי למרחב, פורמט, העימות שבין האור והצל ובין הנפח וההשטחה. אך הדיאלוג הקונסיסטנטי הוא זה שבין המקור להעתק,בין האלוהי לצלם, בין היוצר והיצירה, בין הנשגב לאנושי. הדיון ביחס שבין קטבים מחוברים אלה מתקיים מימי אפלטון ועד לפילוסופיה המודרנית והפוסט מודרנית. מאידאה בעלת העתקים וסימולקרות כוזבות, דרך התפישות השונות של הטבע, האדם, העולם הפנימי של האמן ויצירת האמנות ועד מתן לגיטימציה מוחלטת של העדר חוקים עקרוני ריזומטי המבקש להיות נטול מקור, נטול השוואה וללא הסתעפות עצית המתייחסת לעבר ולהווה.
הצלם, אם כך, הוא מותנה בזמן ומקום. יוצא מנקודת הנחה שאכן אנו נמצאים ויוצרים כאן ומתייחס לקוגניציה ואינטליגנציה לוקאלית, אשר יתכן ומתקיימת בפורמה שונה בממברנה מקבילה. אם נחזור לאותה שרשרת ד.נ.א ולתא מופרה שהחל תהליך צמיחה לקראת יצור אנושי – ברגע שינותק מכח הכבידה, תעלם ממנו הציריות ושוב לא יתפתח על-פי הצופן למרות העובדה שטבוע בו קוד.
קיימת טענה ש"אלוהים" הוא מושג המתייחס לכלל האנושות ומורכב מפרטים אנושיים היוצרים יחד את המושג ומכאן לשון הריבוי. לכן, יש ביכולנו לשנות, להשפיע, לחשוב ולהגיב לחיינו הפנימיים והחיצוניים. אם כך, אנו עצמנו ממברנות חיות המתנועעות בחלל, המכילות ישויות וחללים ומוכלים בעצמנו בממברנות נוספות, על-פי חוק השכפול והמודולציה שהזכרתי.יחד עם כל אלה, עדיין אין הסבר והבנה לקיומו של הצלם הרוחני, לחיבורים השונים בין עולמות הרוח, לעולם התופעות הרוחני, ל"צירופי המקרים" הפוקדים אותנו. מתוך כך, ככל שהמידע וההשערות מתרבות נכון יותר להתקיים כחלק מהמון, כאדם בעל זהות צלמית צנועה, המודע להיותו בעל שליטה חלקית בלבד והמנסה להגיע לאמת הטהורה ולנשגב, ללא נפילה תהומית להיבריס.


Tuesday, January 03, 2006

מיסטיקה, קבלה וזוהר



מיסטיקה איננה סתם מילה. היא מקיפה אותנו, גם את אלה אשר אינם מגדירים עצמם "רוחניים" ומצהירים על עצמם כי הם ארציים וגשמיים ככל בשר ודם בר חלוף. העובדה היא שהמיסטיקה מקיפה אותנו, גם אם נכחיש זאת בכל פה. החל מהתרבויות הקדומות, הפראיות והממוסדות כאחד ועד ימינו . מהי האלטרנטיבה החילונית לעניין המיסטיקה ומדוע קיימת נהירה כל-כך גדולה חזרה לרוחניות; זו שאלה שיש לחשוב עליה...